ירושה על פי דין

סעיף 10 ל חוק הירושה מגדיר מיהם יורשים על פי דין אשר הנם קרובי המוריש: 

• מי שהיה במות המוריש בן זוגו.
• ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי הוריו וצאצאיהם. 

סעיף 11 לחוק הירושה, קובע כי "ירושה על פי דין" לפי האמור להלן: 

ה עיזבון יחולק (למעט המיטלטלין של משק הבית המשותף ומכונית נוסעים) מחצית לבן זוגו ומחצית לילדי המוריש או ילדיהם או הוריו, כאשר החלוקה מתבצעת בהתאם לקרבה למוריש ובהתאם לקבוע בחוק, שכן קיימים מספר מעגלי קרבה ויש לבחון את המעגלים על פי סדרם, כאשר מתחילים במעגל הראשון במידה ויש קרובים במעגל זה – הם יורשים את כל העיזבון, 

במידה ואין קרובים במעגל הראשון עוברים למעגל השני וכן הלאה.  

כאמור, במידה והמוריש לא הניח אחריו ילדים, נכדים או הורים אך הניח אחריו אחים או צאצאיהם או הורי הורים וצאצאיהם: יחולק עזבונו שני שליש לבן הזוג ושליש יחולק לאחרים, ואם ערב מות המוריש היה נשוי לפחות 3 שנים וגר עם בן זוגו באותה דירה, יקבל בן הזוג את כל חלקו של המוריש באותה דירה, ואף שני שלישים מיתר ה עיזבון. 

אם לא הניח המוריש אחריו קרובים למעט בן זוג, יירש בן הזוג את ה עיזבון כולו. 

החוק קובע סדרה של קדימויות וחלוקות משנה, גם לגבי מקרים נדירים ומורכבים יותר.

במידה והמוריש הניח אחריו בת זוג וילדים, בת הזוג תזכה למחצית מה עיזבון וילדיו יתחלקו ביניהם בחלקים שווים במחצית השנייה. במידה ואחד מילדיו של המוריש אינו בחיים אולם הותיר ילדים שהנם למעשה נכדי המוריש יתחלקו ילדיו של הבן בחלקים שווים בחלקו של אביהם לכאורה. 

במידה והמוריש הניח אחריו בת זוג והורים, תזכה בת הזוג במחצית מן ה עיזבון והורי המוריש יזכו במחצית השנייה. 

במידה והמוריש הניח אחריו בת זוג ואחים או הורי הורים (סבים וסבתות) בת הזוג תזכה ב- 2/3 מהעיזבון, והאחים או הסבים והסבתות יזכו בשליש ביחד. 

במידה וכל ילדיו של המוריש אינם בחיים אזי יחולק ה עיזבון באופן שווה בין כל נכדיו בחלקים שווים. 

כאשר יורש נפסל מלרשת, יחולק חלקו באופן שווה בין שאר היורשים. 

 

ילד שאומץ כדין: יורש את הוריו המאמצים בדומה לילד ביולוגי אולם בשונה מילד ביולוגי, ילד מאמוץ אינו יורש את קרוביו של מאמציו. הורים מאמצים יורשים ילד מאומץ שנפטר. הוריו הביולוגיים אינם רשאים לרשת אותו. ילד חורג אינו יורש את הוריו החורגים. 

קרובי משפחה שטרם נולדו נכללים גם הם ברשימת היורשים ובלבד שמועד לידתם חל בתוך 300 יום ממועד הפטירה. 

מוריש אשר לא הניח כל קרובי משפחה על פי המעגלים המפורטים לעיל אזי המדינה זכאית לרשת את עזבונו. 

החלוקה תתבצע בהתאם לקרבה המשפחתית, כדלקמן:

מעגל קרבה ראשונה: בן הזוג וילדיו של המוריש וצאצאיהם (נכדים, נינים). 

מעגל קרבה שני: הוריו של המוריש וצאצאיהם, דהיינו אחיו/אחיותיו (גם למחצה). 

מעגל קרבה שלישי: סביו/סבותיו של המוריש וצאצאיהם דהיינו דודים/בני דודים. 

הכלל המנחה באופן החלוקה הנו שהמצויים באותו מעגל קרבה יתחלקו שווה בשווה בנכסי העיזבון. 

כיצד מחלקים את העיזבון בין היורשים: 

יובהר שהחוק אינו מגדיר מהם הנכסים שיקבל כל אחד ואחד מהיורשים על פי דין, אלא קובע ומגדיר שיטת חלוקה אחידה לכלל ה עיזבון בשיעורים: מחצית, רבע, שליש וכיו"ב. 

חילוקי דעות ועוגמת נפש רבים נגרמים בשל העובדה שהחוק אינו קובע חלוקה ספציפית של רכוש מסוים למעט מספר חריגים, כגון: מכונית נוסעים, דירת מגורים, מזונות וכיו"ב. 

בהתאם לחלוקה הכללית הלא ברורה, ולמנגנון הכמותי הכללי מכלל ה עיזבון, ישנו צורך אמיתי להבהיר ולבחון מהם כל נכסי ה עיזבון ושווים הכלכלי ולהפחית את חובותיו, על מנת שיהיה אפשר לחלקם בין היורשים השונים. 

מהו צו ירושה: 

כאשר המוריש לא ערך צוואה טרם מותו אזי ירושה על פי דין הנה ברירת המחדל אשר קובעת שיטת חלוקה אחת בלבד ועל היורשים לבקש צו ירושה על פי דין, כאשר יש לפתוח הליך משפטי ולהגיש בקשה ל רשם לענייני ירושה להכריז על כך שהירושה תעשה על פי דין בהתאם ל צו ירושה ולמנות מנהל עיזבון. 

היכן מגישים בקשה לצו ירושה:

במקרים של התנגדות לירושה של יורש או של המדינה או במקרים של צוואה בעל – פה או כל נסיבות אחרות שמצדיקות את ההתנגדות, תועבר הבקשה ל צו ירושה ל בית הדין לענייני משפחה. 

כמו כן, ניתן להגיש בקשה ל מתן צו ירושה, בהסכמת היורשים, ל בית הדין הרבני, כאשר ב בית הדין הרבני הדין הוא על פי "הדין היהודי" שקובע חלוקות שונות לגברים ונשים ולכן יש לבקש את הסכמת הצדדים שהחלוקה תתבצע על פי החלטת בית הדין הרבני. במידה ואחד היורשים מתנגד לחלוקה בבית הדין הרבני יש לפנות ל רשם לענייני ירושה. 

באבחנה מן הדין העברי, על פי חוק הירושה אין הבדל בין המינים בנוגע לזכויות בירושה שכן זכר ונקבה יורשים באופן שווה, ואף אין עדיפות לבן בכור על פני ילדים אחרים. 

האמור לעיל אינו מהווה חו"ד משפטית ואינו תחליף לייעוץ משפטי. 

ליווי משפטי צמוד בעסקאות נדל"ן יכול לחסוך לרוכש בהוצאות רבות ובזמן יקר.