ליטיגציה

ליטיגציה

בית המשפט לתביעות קטנות  

צווי מניעה זמניים

תובענה ייצוגית 

ליקויי בנייה 

פיצויים בגין פגיעה בשווי מקרקעין על ידי רשויות התכנון

פיקוח מקצועי על עבודות בנייה

בית המשפט לתביעות קטנות  

בית המשפט לתביעות קטנות הנו גוף אשר נועד לאפשר נגישות מרבית ושוויונית לאזרח הפשוט המבקש לעמוד על זכויותיו שנפגעו, באופן עצמאי, וללא ייצוג משפטי על ידי עורך דין.

באמצעות הגשת תביעה קטנה לבית המשפט לתביעות קטנות יכול כל אזרח במקרה של עוולה צרכנית או סכסוך אזרחי לנסות להחזיר את הסדר על קנו במידה ואכן טענותיו מתקבלות בבית המשפט

ההליכים בבית המשפט לתביעות קטנות מאופיינים ביעילות ובמהירות וכן כרוכים באגרה מינימאלית. 

טרם הגשת התביעה לבית המשפט לתביעות קטנות, יש לבדוק האם סכום התביעה עומד בקריטריונים של תביעה קטנה, שכן תביעות קטנות ניתן להגיש עד לסכום 34,600 ₪ כאשר סכום זה משתנה מפעם לפעם על פי החלטת שר המשפטים. 

כאשר סכום התביעה גבוה מ 34,600 ₪ לא ניתן לפצל את התביעה לשתיים ועומדות בפני התובע שתי אופציות: 

  • לוותר על יתרת סכום התביעה ולהגיש תביעה עד לסך של 34,600 ₪.
  • לפנות ל בית משפט רגיל שידון בתביעתו על פי הסכום המלא לתביעה. 

סדרי הדין הנהוגים בבית המשפט לתביעות קטנות: 

בית המשפט לתביעות קטנות פתוח לכל אזרח מן השורה ומחיל סדרי דין שונים מאלו הנהוגים בבתי משפט האזרחיים השונים, הן באשר לייצוג האזרח והן באשר לדיני הראיות הנהוגים. 

בית המשפט לתביעות קטנות מתאפיין בהגמשת סדרי הדין והכללים המקובלים בכדי להקל על האזרח בבואו לתבוע את נזקו אולם אל לנו לטעות בעניין שכן, בית המשפט לתביעות קטנות משמש כבית משפט לכל דבר ועניין. 

סדרי הדין המיוחדים הנם כדלקמן: 

  • רק יחידים מורשים לתבוע בבית משפט לתביעות קטנות, חברות וגופים מסחריים, עיריות ותאגידים אינם מורשים להגיש תביעות קטנות ועליהם לפנות לערכאות המשפטיות הרגילות, בית משפט שלום או מחוזי בהתאם לכללי הסמכות העניינית. 
  • הליכי תביעות קטנות מתנהלים באופן ענייני ומהיר במטרה לקצר את ההליכים הממושכים בערכאות השיפוטיות הרגילות. 
  • גובה האגרות להגשת תביעה קטנה הנו נמוך לעומת פתיחת תיק בבתי משפט רגילים. 
  • כאמור לעיל, הסכום המקסימאלי לתביעה הנו 34,600 ₪, המהווה תקרה להגשת תביעות קטנות
  • הן התובע והן הנתבע אינם רשאים להיות מיוצגים על ידי עורך דין או לחילופין משפטן/סטודנט למשפטים. 

ישנם מקרים בהם חברות גדולות, עוקפות את החוק ושולחות ל בית המשפט עובדים, של החברה אשר אמנם אינם עורכי דין אולם הנם משפטנים. לעתים אף שלחו החברות מייצגים שכבר עברו את כל ההכשרה המשפטית אך נמנעו מלגשת לבחינות הלשכה להסמכה הסופית ולקבלת הרישיון לעסוק בעריכת דין, ובכך העצימו את הפער השוויוני בין האזרח לחברה הגדולה אשר בפועל מיוצגת על ידי משפטן מיומן ובעל ניסיון רב בבתי משפט. 

בכך עקפו החברות הגדולות את האיסור החל בבית המשפט לתביעות קטנות לפיו צד אינו רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין

לאחרונה, נקבע, ב בית המשפט לתביעות קטנות על ידי השופט איל באומגרט, שחברה לא תוכל להיות מיוצגת על ידי סטודנט למשפטים וקל וחומר על ידי משפטן, שכן החברה יכולה להיות מיוצגת על ידי עובד מטעמה, אך אין לאפשר ייצוג על ידי עובד בעל השכלה משפטית.

מעל לכל, יש להתייחס לתכלית שלשמה הוקם ביהמ"ש לתביעות קטנות שכן ייצוג על ידי משפטן משנה את איזון הכוחות בין החברה לאזרח הקטן. 

טרם הגשת תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות מומלץ לבצע את הבדיקות הבאות

  • התייעצות עם בעל מקצוע, עורך דין, בדבר כדאיות התביעה.
  • חישוב הוצאות המשפט לרבות אגרות משפטיות. 
  • ידיעת אופן ניסוח מסמכים משפטיים כגון: תביעה והגנה. 
  • ידיעת סדרי הדין הנהוגים בבית המשפט לתביעות קטנות.
  • מומלץ לחפש תקדימים משפטיים או כל חומר המצדד בטענות הנטענות בדיון לרבות: כתבי עיתונות, פסקי דין, מאמרים וכיו"ב. 
  • אופן ההתמודדות מול חברות גדולות כגון: חברות ביטוח, מדיה, סלולר, גופים ממשלתיים וכיו"ב. 
  • יש להתכונן לקראת הדיון בבית המשפט לתביעות קטנות ולדעת למה לצפות. 
  • יש להתייעץ בדבר ערעורים על פסיקת בית המשפט לתביעות קטנות

היכן להגיש את התביעה: 

בתי משפט לתביעות קטנות ממוקמים בתוך בתי משפט השלום הפזורים בכל רחבי הארץ, וניתן להגיש את התביעה ב בית משפט לתביעות קטנות, שבמקום מגורי הנתבע או לחילופין במקום בו בוצעה ההתחייבות או העסקה. 

ערעור על פסקי דין של בית המשפט לתביעות קטנות: 

לא קיימת זכות ערעור על פסק דינו של שופט בית המשפט לתביעות קטנות, על מנת לקבל אישור לערער יש לפנות ל בית המשפט המחוזי ולקבל את רשותו. בקשת רשות ערעור על פסקי דין של בית המשפט לתביעות קטנות יש להגיש בתוך 15 יום ממועד פסק הדין עליו מבקשים לערער. 

האמור לעיל אינו מהווה חו"ד משפטית ואינו תחליף לייעוץ משפטי. 

ליווי משפטי צמוד בעסקאות נדל"ן יכול לחסוך לרוכש בהוצאות רבות ובזמן יקר. 

צווי מניעה זמניים 

מהו צו מניעה

צו מניעה הנו צו בית משפט בעל תוקף זמני או קבוע, הנועד למנוע מאדם או כל גוף אחר לעשות מעשה כלשהו. ברוב המקרים, צווי המניעה נועדו להגן על זכויות קנייניות של אדם, היינו, זכותו בטובין או במקרקעין או לחילופין צו שנועד למנוע מאדם אחר עשיית מעשה שאין לו זכות שבדין לעשותו. 

הלכה פסוקה היא, כי במתן צו מניעה שיקול הדעת של בית המשפט בכל הקשור לקניינו של אדם הנו מעט רחב יותר לעומת מצב שבו יש להגן על אדם מפני הפרעה או מטרד בלבד, שכן גם ל בית המשפט יש עניין שלא יובא שינוי כלשהו בנכס המחלוקת, ביוזמתו של צד מהצדדים כל עוד מתנהל דיון בפני בית המשפט, שכן אין להעמיד את בית המשפט בפני עובדות מוגמרות טרם הספיק לסיים את תפקידו, לכן, ברוב המקרים, לא יסרב בית המשפט להעניק לתובע סעד זמני שמטרתו שמירה על המצב הקיים. 

מהו צו קבוע לעומת צו זמני

ישנם מצבים דחופים שבהם הנזק הנו בלתי הפיך או בלתי ניתן לפיצוי כספי, ובהם יש צורך בסעד מיידי וכי העותר לקבלת הסעד, אינו יכול להמתין עד שיסתיים ההליך המשפטי שיקבע כי הוא זכאי לקבל את הסעד. 

לפיכך, רשאי התובע לצורך העניין, לעתור לקבלת סעד זמני בטרם נשמע הצד השני. 

כאשר בית המשפט נעתר לבקשה למתן ה צו הזמני, יעמוד זה בתוקפו עד לסיום ההליך המשפטי ועד למתן צו קבוע בסיומו באם יינתן כמובן. 

אורך התקופה עבורה מבוקש הצו הזמני אינו מעיד על היות הצו זמני או קבוע שכן בקשה הניתנת בדחיפות, במעמד צד אחד, ובטרם התחיל העניין להתברר בבית המשפט, מהווה בקשה ל צו מניעה זמני

ישנם מצבים בהם מדובר בהתראה בת שעות אחדות בלבד ובפנייה לשופט תורן באישון לילה שכן ישנה דחיפות אשר לא מאפשרת המתנה עד שעות הבוקר. 

באילו מצבים יינתן צו מניעה קבוע: 

צו מניעה קבוע יינתן כאשר אדם או כל גוף משפטי אחר עושה מעשה שאינו כדין הפוגע בזולתו או בזכות שבדין המוקנית לו. מקרים רבים של בקשות ל צווי מניעה זמניים ניתנים למניעת מטרדים כגון: רעש, עשן, ריח, זיהום, סיכון, קרינה, איום, הטרדה וכיו"ב, ולחילופין למפרי זכויות, כגון: שימוש בפטנט שלא כדין, הפרת זכויות יוצרים, גניבת עין – קרי שימוש בשמו של אדם או במאפיין אחר של עיסוקו/טובין שהוא מייצר לעשיית רווח, הפרת הזכות לשם טוב – קרי פרסום לשון הרע, גרימת נזק לקניינו של אדם וכיו"ב. 

יש לשים לב כי לא כל מי שזכאי לקבל צו מניעה קבוע יהיה זכאי מלכתחילה לקבל צו מניעה זמני. 

בכל מצב של קבלת צו מניעה, יתבקש, מבקש הסעד להמציא ל בית המשפט ערובה בה יבטיח את נזקי הנתבע במידה ויפקע הצו. 

על מנת שיינתן צו מניעה זמני במסגרת התובענה, על בית המשפט להשתכנע על בסיס הראיות ועל פניו בקיומה של עילה לתביעה.  

מהם השיקולים העומדים בפני בית המשפט טרם הענקת צו מניעה:

  • הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הצו הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הצו וכן נזק העלול להיגרם לכל צד ג'. 
  • האם הבקשה הוגשה בתום לב וכי מתן הצו הנו צודק בנסיבות העניין ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש. 

לסיכום, עולה כי צווי מניעה נועדו, להגן על אדם מפני פגיעה בקניינו, בחירותו, בשמו הטוב, בגופו ובזכויות הנתונות לו על פי דין.

האמור לעיל אינו מהווה חו"ד משפטית ואינו תחליף לייעוץ משפטי. 

ליווי משפטי צמוד בעסקאות נדל"ן יכול לחסוך לרוכש בהוצאות רבות ובזמן יקר. 

שיניתי לתובענה ייצוגית 

מנגנון התובענה הייצוגית הנו פתרון יעיל עבור קבוצה גדולה של אנשים המעוניינים לתבוע גוף בגין נזק נמוך שנגרם להם. כאשר התביעה מוגשת על ידי מספר רב של פרטים נחסכת מהם הטרחה והעלות של פתיחת תיק ו ייצוג משפטי של כל אחד ואחד. 

ב תובענה ייצוגית, תובעים רבים מצטרפים לתביעה משפטית אחת בגין עילה אחת או לחילופין סעד זהה כאשר התובענה תתברר באמצעות תובע נציג כאשר בית המשפט נדרש לקבל החלטות בעלות השלכה על קבוצה גדולה של תובעים.  

בפסקי דין רבים נקבע כי, ניתן לתבוע באמצעות תובענה ייצוגית רק כאשר הסעד המתבקש הנו זהה, כגון: פסק דין הצהרתי, צו מניעה או לחילופין סעד כספי זהה.

התנאים להגשת תובענה ייצוגית: 

על מנת להגיש תובענה ייצוגית יש לעמוד במספר קריטריונים: 

  • מגיש התביעה: אדם שיש לו עילה לתביעה, רשות ציבורית – שהעילה לתביעה מצויים בתחום מטרותיה, ארגון – שהעילה לתביעה מצויים בתחום המטרות הציבוריות שבהן עוסק הארגון – ובהנחה ש בית המשפט שוכנע שקיים קושי להגיש את התביעה על ידי אדם בודד. 
  • מהות התביעה: על עילת התביעה לעורר שאלות מהותיות או לחילופין משפטיות אשר משותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת הפרטים שנפגעה. 
  • נושא התביעה: עם כניסתו לתוקף של החוק החדש – הוסדרה והורחבה רשימת הנושאים והחוקים שבגינם ניתן להגיש תובענות ייצוגיות, כאשר היום הרשימה כוללת, לרבות הנושאים שבגינם ניתן היה להגיש תובענות ייצוגיות בעבר, כגון: הגנת הדייר, ביטוח, יחסים בנקאיים, מפגעים סביבתיים ובין היתר התווספו נושאים כגון: הגבלים עסקיים, ניירות ערך, שכר מינימום, השבת סכומים שהרשויות גבו שלא כדין וכיו"ב. 
  • אישור בית משפט: על מנת שתביעה תתקבל כ תובענה ייצוגית– עליה לקבל את אישורו של בית המשפט, לכן טרם הגשת התביעה יש לבדוק אם לא הוגשה תביעה דומה באותו עניין בעבר ולציין את תוצאות הבדיקה במועד הפנייה ל בית המשפט

בית המשפט רשאי לאשר תביעה כ תובענה ייצוגית אם עמדה בתנאים המפורטים לעיל ולהלן: 

  • אם יש אפשרות סבירה שבסיס העובדות בתובענה יוכרעו לטובת הקבוצה – היינו סיכויי התובענה להתקבל על ידי בית המשפט.
  • תובענה ייצוגית הנה הדרך האולטימטיבית, היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין. 
  • קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה יוצג וינוהל בתום לב. 

למרות האמור לעיל, בית המשפט בבוא להחליט האם לקבל את התובענה כ תובענה ייצוגית מפעיל שיקול דעת המאפשר לו לדחות את הבקשה להגשת התובענה כייצוגית גם אם התובענה עומדת בכל התנאים המפורטים לעיל, וזאת כמובן במקרים מיוחדים המופיעים בחוק.  

  • הוכחת אפשרות סבירה לנזק: על התובעים להוכיח באופן ראשוני שנגרם נזק לקבוצה או שקיימת אפשרות סבירה שנגרם נזק לקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה.

האמור לעיל אינו מהווה חו"ד משפטית ואינו תחליף לייעוץ משפטי. 

ליווי משפטי צמוד בעסקאות נדל"ן יכול לחסוך לרוכש בהוצאות רבות ובזמן יקר. 

ליקויי בנייה

מהם המצבים שבהם פטור הקונה מלאפשר לקבלן לתקן את הליקויים בבנייה וזאת מבלי לפגוע בזכאותו לפיצויים בגין ליקויי הבנייה בדירה: 

  • תיקון הכרוך בהכבדה יתירה על הקונה. 
  • אי התאמה שאינה ניתנת לתיקון. 
  • התערערות האמון בין המוכר לקונה. 
  • אי התאמה שתיקונה דחוף כך שהקונה צריך להמתין למוכר כדי שיתקנה. 
  • סירוב המוכר לתקן אי ההתאמה. 
  • הכבדה יתירה על בית המשפט בפיקוח על ביצוע התיקונים. 

לרשימה זו ניתן להוסיף גם את המצבים הבאים: 

  • מכירת הדירה במהלך התביעה. 
  • ביטול הליקוי על ידי הדיירים במסגרת עבודות הרחבת דירה או שיפוצה. 
  • שינוי מעמדו או מצבו של הדייר במשך התביעה לרבות שינויים משפחתיים וכיו"ב. 

כתב ויתור – האם מבטל חלק מזכויות הדיירים: 

חוק המכר דירות הנו חוק חשוב אשר מגן על זכויותיהם של רוכשי דירות מ קבלן כאשר החוק הנו קוגנטי ולא ניתן להתנות עליו רק באם ההתניה הנה לטובת הקונה. 

יתרה מכך, על הקבלן מוטלת חובה חקוקה לבנות בהתאם לתקנות הבנייה, היתרים ומפרטים, כאשר במידה וה קבלן בונה שלא בהתאם לחוקי הבנייה הוא פוגע לא רק ברוכשים המקוריים של הדירות אלא בכל מי שבא אחריהם ולכן מוטלת עליו חובה גורפת לבנות בהתאם לחוקים ולנהלים. 

ישנם מקרים בהם רוכשים חסרי ניסיון וללא התייעצות עם בעל מקצוע ויתרו מראש – בכתב ויתור – על זכויותיהם לטובת ה קבלן ואף מוותרים על הזכות לתבוע את ה קבלן במקרה של ליקויי בנייה, רטיבות או כל ליקוי אחר. 

ישנם מצבים בהם כתב ויתור אכן יתקבל בין כותלי בית המשפט וייתכן במקרה שבו ישנו פירוט מדויק וספציפי של הליקויים בדירה על פרטיו ובמה המצב הקיים אינו תואם את המפרט או התוכנית. 

ויתור על אי התאמה לחוק – לא יהיה בר תוקף ב בית המשפט.

ויתור כוללני ובלתי מפורט – אינו בר תוקף ואינו גובר על חוק המכר לאור סעיף 7א לחוק. 

האמור לעיל אינו מהווה חו"ד משפטית ואינו תחליף לייעוץ משפטי. 

ליווי משפטי צמוד בעסקאות נדל"ן יכול לחסוך לרוכש בהוצאות רבות ובזמן יקר. 

            

                    פיצויים בגין פגיעה בשווי מקרקעין על ידי רשויות התכנון

             ישנם מצבים בהם רשויות פועלות לטובת הציבור והכלל בתחום התכנון והבנייה ועלולות לעתים לגרום לפגיעה 

             מסוימת בשווים של ה מקרקעין שבבעלות הפרט. ישנם מספר מצבים בהם תיתכן פגיעה ב מקרקעי הפרט: 

  • אישור תוכנית מתאר חדשה.
  • שינוי תב"ע עירונית
  • הפקעת מקרקעי הפרט לטובת הציבור. 
  • שינוי יעד של קרקעות. 

           

       לגבי כל אחת מהפגיעות המפורטות לעיל קיים מנגנון סטטוטורי המסדיר את הפיצוי לו זכאי בעל ה מקרקעין שנפגעו. 

            התנאים בהם יפוצה בעל המקרקעין שנפגע כתוצאה מאישור תוכנית מתאר: 

  • הפגיעה נגרמה כתוצאה מאישור תוכנית ולא מהפקעה שכן לכל פגיעה יש מנגנון שונה. 
  • המקרקעין שנפגעו הנם בתחום התוכנית או גובלים עמה. 
  • זכאי לפיצוי הנו מי שביום תחילתה של התוכנית הפוגעת היה בעל ה מקרקעין או בעל הזכויות בהם. 
  • כאשר התביעה לפיצויים הוגשה למשרדי הועדה המקומית תוך 3 שנים ממועד תחילת התוקף של התוכנית הפוגעת. יש לשים לב שתקופת ההתיישנות הנה קצרה מהרגיל ועומדת על 3 שנים בלבד. 

ישנם פרמטרים נוספים המשפיעים על החלטת הרשות: 

  • האם ה מקרקעין משיקים פיזית ל מקרקעין הכלולים בתוכנית או גם על מקרקעין שנפגעו אף שאינם 

בעלי גבול פיזי. 

  • האינטרסים של הרשות מנוגדים לאינטרסים של בעלי ה מקרקעין שנפגעו, שכן הרשות מבקשת לצמצם את תחולתו של הסעיף ולהחילו רק על מקרקעין בעלי גבול פיזי למקרקעי התוכנית. 

             

      בכל מקרה, גם אם מתקיימים כל התנאים המפורטים לעיל אין הדבר מזכה בהכרח בפיצויים ויש גם לעמוד בתנאי סעיף 200 לחוק התכנון והבנייה, כאשר סעיף זה קובע שבמידה והפגיעה ב מקרקעין נגרמה בשל הוראה בתוכנית שהינה אחת מבין ההוראות המפורטות בסעיף (11 סעיפים), שאז לא תקום זכות לקבלת פיצוי, ובלבד שהפגיעה שנגרמה ב מקרקעין אינה חורגת מהסביר ואין זה מן הצדק לשלם את הפיצוי? 

ישנן הוראות נוספות אשר בגינן לא בהכרח יזכה בעל ה מקרקעין בפיצוי: 

  • שינוי בתחום אזורים ובתנאי שימוש בקרקע. 
  • הגבלת מספר הבניינים בשטח מסוים וקביעת מרווח ביניהם. 
  • הגבלת דרכי השימוש בבניינים. 
  • חיוב להקצות שטחים לחנייה, מקלט, פריקה טעינה וכיו"ב. 

הסמכות השיפוטית: 

התביעה לפיצויים תוגש לוועדה המקומית המוסמכת לדון בתביעה ואשר רשאית לקבל או לדחות את התביעה במלואה ובחלקה, על החלטת הוועדה המקומית ניתן לערער לוועדת הערר בתוך 30 יום ואף על החלטות ועדת הערר ניתן להגיש ערעור לבית המשפט לעניינים מינהלים אולם בשאלות משפטיות בלבד. 

על החלטת בית המשפט לעניינים מינהלים ניתן לערער לבית המשפט העליון. 

              האמור לעיל אינו מהווה חו"ד משפטית ואינו תחליף לייעוץ משפטי. 

             ליווי משפטי צמוד בעסקאות נדל"ן יכול לחסוך לרוכש בהוצאות רבות ובזמן יקר. 

פיקוח מקצועי על עבודות בנייה

קיימת חשיבות רבה לפיקוח הנדסי מטעם מזמין בנייה וזאת על מנת להבטיח כי המוצר אותו משלם המזמין יהיה ברמה הנאותה. 

כיום, מקפידים מזמיני הבנייה לשכור את שירותי הפיקוח ובכך יורד נטל האחריות ממזמין הבנייה אשר יוכל להתפנות למטלות השונות הרובצות עליו. 

מזמין הבנייה יכול להיות יזם אשר שוכר את שירותי הקבלן המבצע או אף אדם פרטי המעוניין לבנות יחידת צומדת קרקע, תוספת למבנה קיים וכיו"ב. 

כאמור החשיבות הרבה לשכירות שירותי פיקוח על הבנייה נובעת, מכך שאופן איכות הבנייה עשוי להשפיע על הפרויקט גם מבחינה בטיחותית ולכך יש לשים דגש רב. 

כמובן שיש לעגן את מעמדו וסמכויותיו של המפקח על הבנייה בהסכם הבנייה. 

תפקידו של המפקח באופן מימוש הפרויקט הנו כדלקמן: 

  • טרם תחילת הבנייה – יש להיעזר במפקח לשם הכנת המסמכים הטכניים המהווים חלק מהחוזה עם הקבלן. 
  • שלב ביצוע הבנייה – החלק העיקרי במעורבות המפקח. בשלב זה על המפקח לבחון את מכלול עבודת הקבלן, אופן ביצוע העבודה וטיב החומרים בהם נעשה שימוש, כאשר הכל אמור להתאים להוראות ההסכם ולהוראות החוק. 

בעניין טיב החומרים, על המפקח מוטלת החובה לוודא כי החומרים מתאימים לנדרש על פי הסכם הבנייה ושהנם עומדים בתקנים המחייבים. ישנם מצבים שמתגלות בעיות טכניות תוך כדי בנייה והמפקח עוזר במציאת הפתרון המתאים. כמו כן, תפקידו גם לוודא שהקבלן עומד בלוחות הזמנים שנקצבו לו. 

ברוב המקרים, המפקח הנו גורם מאשר לצורך ביצוע תשלומים לקבלן עבור העבודות שביצע. המפקח בודק ובוחן את עבודות הקבלן ומאשר בהתאם לטיב העבודה וההתקדמות את החשבונות שהגיש הקבלן המבצע. 

  • שלב השלמת הבנייה ומסירת המבנה למזמין – המפקח בודק את הבנייה בסוף הפרויקט ולאחר שהקבלן הודיע על סיום הבנייה למזמין. המפקח מורה האם יש מקום לבצע תיקונים ובמידה והעבודה הושלמה לשביעות רצונו הוא מאשר את העברת התשלום הסופי לקבלן. 

על המזמין לערוך הסכם מפורט גם עם המפקח ולהגדיר באופן ברור את סמכויותיו וחובותיו, היקף תפקידו, התשלום לו יהיה זכאי במסגרת הפרויקט. 

מומלץ להקפיד כי למפקח יהיה ביטוח אחריות מקצועית בהיקף המתאים לעבודות הבנייה. 


  האמור לעיל אינו מהווה חו"ד משפטית ואינו תחליף לייעוץ משפטי. 

   ליווי משפטי צמוד בעסקאות נדל"ן יכול לחסוך לרוכש בהוצאות רבות ובזמן יקר.