פרטי המשרד
כל לקוח מוזמן ליצור קשר ולתאם פגישה אישית במשרדנו, בין אם באופן טלפוני ובין אם באמצעות טופס יצירת הקשר.

דברת יעקב משרד עורכי דין ונוטריון,

אחוזה 142, ״בית רון״, רעננה,

טל': 09-8859295
נייד: 054-397-5842

פקס: 072-241-9173

btn--partner-02
btn--partner-02
צור קשר
אימייל
נושא
הודעה

משרד עורכי דין ונוטריון דברת יעקב הנו משרד בוטיק המתמחה בדין הבלגי.

למשרד נציגות בבלגיה אשר פועלת במגוון תחומים החל מהדין המסחרי האזרחי וכלה באשרות שהייה בבלגיה. משרד עורכי דין ונוטריון דברת יעקב מספק שירות יעיל ואמין,בין היתר, בדין הבלגי לרבות חוות דעת בדין הזר - הדין הבלגי.

משרדנו מלווה תאגידים רבים ברישום עסקאות מקרקעין בישראל ובבלגיה ומספק חוות דעת בדין הזר. משרדינו עוסק בייעוץ משפטי בדין הבלגי בתחום המשפט המסחרי אזרחי.

משרדנו מספק חוות הדעת בדין הבלגי בתוך מספר ימים מאת דרישתה וחוות הדעת מתאימה לתמיכה לצו קיום צוואה ו/או צו ירושה בבית המשפט בישראל.

משרדנו עוסק רבות במתן חוות דעת בדין הזר – הדין הבלגי – וצבר ניסיון בהכנת עשרות רבות של חוות דעת, המוגשות לרשם הירושה יחד עם הבקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה.

בנוסף למשרד ניסיון רב בתביעות על פי הדין הבלגי, המשרד מלווה משקיעים ברכישות מקרקעין וליווי משפטי בבתי הדין בבלגיה.

להלן מאמר מקיף בדבר הצורך בחוות דעת בדין הזר – הדין הבלגי:

מתי יש צורך בהגשת חוות דעת בדין הזר – הדין הבלגי?

כאשר אדם נפטר ויורשיו מבקשים לקבל את הרכוש שהוריש להם המנוח, עליהם להוציא מאת רשם הירושות צו ירושה, ככל והמנוח לא השאיר צוואה שאז יבוקש צו קיום צוואה, שזוהי למעשה פעולה מקבילה לצו ירושה. יש לקחת בחשבון, שצו ירושה/צו קיום צוואה הנו צו טריטוריאלי, דהיינו, הוא חל רק בתחום השיפוט (Jurisdiction), שבו הוצא הצו וחל רק על נכסים המצויים באותו תחום שיפוט.

כאשר אדם המתגורר מחוץ למדינת ישראל נפטר באותו תחום שיפוט, והותיר נכסים בישראל:

במקרים הרגילים מרבית נכסיו של אדם מצויים במקום חייו ולכן יורשיו יוציאו צו ירושה/צוואה באותו תחום שיפוט. אלא שכאמור צו ירושה כזה יחול בישראל ולפיכך היורשים לא יוכלו לקבל לידיהם את הנכסים המצויים בישראל. לצורך מימוש ירושתם על הנכסים המצויים בישראל יצטרכו היורשים לפנות לרשם לענייני ירושה בישראל ולבקש צו ירושה/קיום צוואה בישראל.

החוק הישראלי קובע, שעל ירושתו של מנוח שמקום מושבו ערב פטירתו היה בחו"ל יחולו דיני מקום מושבו כאמור. כך לדוגמא אדם שחי בתקופה שקדמה לפטירתו בבלגיה, יחולו על ירושתו דיני מדינת בלגיה. במקרה כזה יבקש הרשם לענייני ירושה בישראל חוות דעת של הדין הזר, במקרה דנן, חוות דעת בדין הבלגי. חוות דעת כזו, המכונה חוות דעת בדין הזר, ניתנת על ידי עורך דין הבקיא בדיני המדינה הרלוונטית ובעל רישיון לעריכת דין במדינה זו.

חוות דעת ניתנת בכל מקרה לגופו של עניין, באבחנה בין ירושת מקרקעין לירושת מיטלטלין, ירושת בן זוג, ילדים, הורים, הסתלקויות ושאר נתונים המשפיעים על תוכן חוות הדעת.

ישנם מצבים בהם רשם הירושה ובתי המשפט לענייני משפחה ידרשו מהמתדיינים המצאת חוות דעת בדין הזר בתמיכה לבקשה לקבלת צו קיום צוואה או צו ירושה.

לפי סעיף 136 לחוק הירושה[1] (להלן: "החוק"), בית המשפט בישראל מוסמך לדון בעניין ירושתו של כל אדם אשר:

(א)    מושבו ביום מותו היה בישראל.

(ב)    אשר הניח נכסים בישראל

במסגרת עבודת משרדנו נתקלים אנו במקרה בו תושב חוץ או תושב זר, הלך לעולמו והותיר אחריו נכסים בישראל כגון: דירה, חשבון בנק, קופת גמל, חסכון פנסיוני וכיו"ב. על מנת שיורשיו של אותו תושב חוץ יוכלו לקבל לידיהם את הרכוש שהושאר בישראל, עליהם להמציא חוות דעת מומחה בדין הזר. יתרה מכך, אף אם הרכוש שהושאר בישראל הנו מועט, אזי גם במקרים כאלו נדרשים היורשים להמציא חוות דעת בדין הזר על מנת שיוכלו לקבל צו ירושה או צו קיום צוואה.

כאמור, כאשר מקום מושבו ומקום מרכז חייו של המוריש היה בחו"ל – בלגיה – והוא הותיר נכסי מקרקעין או נכסי מיטלטלין כגון חשבונות בנק וכיו"ב בישראל, קמה דרישה להמצאת חוות דעת בדין הזר – בדין הבלגי – החל לפי מקום מושבו של המוריש. חוות הדעת תוגש בתמיכה להגשת בקשה להוצאת צו קיום צוואה או צו ירושה על נכסי המנוח המצויים בישראל.

בהתאם להוראות סעיפים 137-138 לחוק, הדין החל על עזבונו של אדם, הנו דין מקום מושבו האחרון של המנוח, במקרים כאלו עובר תיק הבקשה שהוגשה מרשם הירושה לסמכותו של בית המשפט המוסמך. משרד האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי במחוז בו הוגשה הבקשה, מבקש את המצאת חוות דעתו של עורך דין המוסמך במקום מושבו של המנוח בחו"ל, אשר בה יציין מהי עמדת הדין הזר החל במקום מושבו של המנוח בשאלת חלוקת עיזבונו של המנוח המצוי בישראל.

קביעת מקום מושבו של המנוח

ייתכנו מקרים בהם לא ברור כיצד לקבוע מהו מקום מושבו של המנוח. לדוגמא: מנוח שעל שמו חשבון בישראל, אשר טרם מותו התגורר בדירה שכורה באוסטריה, עבד בגרמניה, אך היה בעלים של דירה בשוויץ, בה גרו ילדיו ונכדיו ובה נוהלו כל חשבונות הבנק שלו – מלבד חשבון בארץ. הדין קובע כי במקרים מסוג זה יש להפעיל את מבחן הזיקה המרבית. המקום אליו היה מחובר המנוח באופן החזק ביותר, במגוון רחב של זיקות, ובזיקות בעלות חשיבות עליונה ואז יקבע מקום מושבו בעת פטירתו.

מיהו מומחה בדין הזר?

בית המשפט בישראל עסק בהגדרה מיהו "מומחה בדין הזר" – בפסק דין ברג יעקב ובניו (רהיטים) בע"מ נ' Berg East Imports Inc[2], נקבע כי עורך דין "מומחה בדין הזר", הינו: "עורך דין או משפטן העוסק – בין בפרקטיקה בין באקדמיה ובין בדרך אחרת – בשיטת המשפט שאותה צריך להוכיח והנו בעל כישורים לשמש כעד מומחה שניתן להוכיח באמצעות הדין הזר. כמובן שמידת מומחיותו והמשקל שיש לייחס לה היא עניין הנתון להערכת בית המשפט. בדרך כלל אם עדות זו איננה נסתרת בראייה אחרת, יטה בית המשפט לקבלה, אלא אם על פניה אינה משכנעת".

יציין כי חוות דעת בדין הערוכה היטב, תייתר דרישה להמצאת פרטים נוספים מצד משרד האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי ותסלול את הדרך לקבלת צו ירושה/צו קיום צוואה בעניין המנוח.

מדובר בחוות דעת משפטית, הערוכה כתצהיר, לגבי הדין הזר החל על ירושתו של המנוח. הדין הזר הרלוונטי הוא דין מקום מושבו של המנוח בשעת מותו. הפרשנות המקובלת "למקום המושב" – הוא "מרכז חייו" של המנוח בשעת מותו, לפי בחינת כל הנסיבות והזיקות הרלוונטיות לדוגמא: אם מקום מושבו של המנוח בעת מותו היה בבלגיה, אזי תידרש חוות דעת, המפרטת מה קובעים דיני הירושה של בלגיה בנושא זה.

מיהו ממומחה בדין הבלגי?

רבים מהפונים למשרדנו שואלים באופן יותר ספציפי מיהו מומחה לדין הבלגי, והאם משרדנו מוסמך ליתן חוות דעת בדין הזר – בדין הבלגי.

התשובה הנה חיובית ומשרדנו מגיש כעניין שבשגרה, חוות דעת בענייני ירושה בדין הבלגי.

בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב, הוכמן דוד נ' הוכמן אריה[3], מזכיר בית המשפט שורה של מבחנים לקביעת "מיהו מומחה לדין הזר", מבין אותם מבחנים, המבחן הרחב ביותר הוא "כל אדם אשר מפאת מקצועו או עיסוקו ניתנה לו הזדמנות לרכוש לו ידיעה בחוק הנדון". בית המשפט אף מדגיש כי מומחיותו של נותן חוות הדעת לעניין הדין הזר, נבחנת אף על פי כללי המשפט הישראלי. היות ומבחינת הדין הישראלי, עורף דין אשר עוסק בשיטת משפט על פי הדין הבלגי עונה על מבחן המומחיות, אזי בית משפט ישראלי מכיר במומחיותו של עורך דין המוסמך על פי הדין הבלגי.

רוב הבקשות בהן מוגשת חוות דעת בדין הזר, מסתיימות בהגשת מסמכים לרשם הירושה ורשם הירושה מעבירם לבית המשפט לענייני משפחה בהתאם לסעיף 67א(א)(7) לחוק הירושה. כמו גם במקרים רגילים אשר לא מדובר בתושב חוץ, גם במקרה של תושב חוץ יש ומוגשת לעתים התנגדות לקיום הצוואה של תושב חוץ.

מקרה דומה היה בפסק דין עיזבון המנוחה פלונית ז"ל נ' אלמונית[4], באותו תיק נתנה חוות דעת בדין הזר בתמיכה לתוקפה של צוואה אשר נערכה בניו יורק. המנוחה אישה ערירית שהייתה תושבת ניו יורק ולה נכס מקרקעין בישראל. בצוואה שערכה בניו יורק שנים אחדות טרם מותה היא ציוותה את נכס המקרקעין לאחותה. משהוגשה הבקשה לקיום, נתמכת בחוות דעת לגבי הדין בניו יורק, הגישה אחות אחרת של המנוחה התנגדות. האחות המתנגדת טענה טענות שונות, לרבות השפעה בלתי הוגנת, זיוף, פגמים צורניים ופגמים מהותיים.

בית המשפט פסק כי: "אוסף ואומר כי מלכתחילה טען ב"כ הנתבעת בפני טענה בעלפה כי הצוואה מזויפת. משהערתי כי אין על כך טענה בכתבי טענות, הוא טען שהיא בלתי אותנטית, וכעת הטיעון הסתיים בכך שיש פגם צורני בצוואה המחייב את פסלותה. כאמור, אין בידי לקבל הטיעון על כל חלקיו". ישנם מצבים בהם המומחה נדרש להגיע לבית המשפט ולהעיד על מומחיותו ועל נכונות  חוות הדעת שלו בדין הזר, ולעתים אף להיחקר עליה".

חוות דעת בדין הזר הדין הבלגי עבור עסקאות נדל"ן בהם מעורב תאגיד זר

כאשר מתקיימת עסקת מקרקעין בה אחד הצדדים הנו תאגיד זר יש צורך בחוות דעת בדין הזר מאת עו"ד הבקיא בדיני המדינה בה רשום התאגיד על מנת לרשום את העסקה בלשכת רישום המקרקעין (טאבו). ההוראה נובעת מסעיף 10(ב) לתקנות המקרקעין[5]. בהתאם לסעיף זה במקרה בו אחד הצדדים בעסקת מקרקעין הוא חברה זרה או תאגיד זר מכל סוג שהוא יש לצרף לשטרי המכר את המסמכים הבאים:

  1. אישור מאת עורך דין החברה לפיו התאגיד קיים ומורשה לבצע את העסקה בה הוא צד.
  2. חוות דעת/אישור בדין הזר של עו"ד הבקיא בדין המדינה בה רשום התאגיד, לפיו לתאגיד מותר לפי דיני מדינתו לבצע את העסקה בה הוא צד.

הסיבה שיש צורך בחוות דעת בדין הזר בעת רכישת נכס מקרקעין על ידי תאגיד נובעת מהסיבה שישנן מדינות שלא מתירות לתאגידים לרכוש מקרקעין מחוץ לשטחן. מדינות אחרות עשויות לדרוש שעסקאות מקרקעין של תאגידים הרשומים בהן יוגשו לאישור מיוחד אצל הרשויות המוסמכות לכך.

חוות דעת בדין הזר – הדין הבלגי עבור צד במשפט

בנוסף לחוות דעת המוגשות לרשם לענייני ירושות, הרי שאם קיימת מחלוקת בין היורשים, רשאי כל צד להביא מומחה בדין הזר כעד מטעמו. במרבית המקרים ייחקר העד גם בחקירה נגדית. פעמים רבות, הצד שיוכיח שבקיאותו בדין הזר הייתה עמוקה יותר או לחילופין שפרשנותו הסתמכה על מקורות מבוססים יותר ועל כן הייתה נכונה יותר אזי הצד שיוכיח כך יזכה במשפט. אשר על כן, ישנה חשיבות גבוהה ומיוחדת לבחור מומחה אשר מצוי בדין הזר באופן יומיומי.

מדוע צריך חוות דעת מומחה לגבי הדין הזר – הדין הבלגי ?

הדרישה לחוות דעת מומחה בדין הזר – הדין הבלגי היא לפי כללי המשפט הבינלאומי הפרטי, ובכדי לוודא שדיני מדינת המושב של אותו תושב חוץ לא ייפגעו בעקבות החלת הדין הישראלי.

במסגרת פסיקת בית המשפט העליון הישראלי נקבע כי אדם יכול לעשות שימוש בשינוי מקום המושב בכדי להדיר אנשים, שלפי מקום מושבו בשעת מותו היו זכאים לרשת אותו.

פסק הדין – ערעור משפחה – היועץ המשפטי לממשלה, האפוטרופוס הכללי נ' פלונית[6] - שם אזרחית ותושבת הולנד שהחזיקה גם באזרחות ישראלית וברכוש בישראל ניסתה בצוואתה להדיר את אחת מבנותיה, עימה לא היה לה קשר בחייה מצוואתה. נפסק כי הדבר נוגד את תקנת הציבור, ויחולו ההוראות המהותיות של מקום מושבה הולנד, למרות אזרחותה הישראלית המקבילה שכן על פי חוקי הולנד לא ניתן להדיר את אחד הילדים מהירושה.

משרדנו מתמחה במתן חוות דעת בדין זר- הדין הבלגי (Foreign Law Pleading) בדיני ירושות, עיזבונות, מקרקעין ומשפט אזרחי מסחרי.

כיצד יכול משרדנו לסייע בהכנת חוות דעת בדין הזר – הדין הבלגי?

משרדנו מתמחה בהכנת חוות דעת מומחה בדין הזר – הדין הבלגי. כאשר תושב חוץ המתגורר בבלגיה, ונדרשת חוות דעת של מומחה בדין הבלגי כמוסבר לעיל, משרדנו אף עוסק במתן חוות דעת לבית משפט לגבי קביעת הדין הזר בשאלה כיצד יחולק העיזבון.

האמור לעיל אינו מהווה חו"ד משפטית ואינו תחליף לייעוץ משפטי.

ליווי משפטי צמוד בעסקאות נדל"ן יכול לחסוך לרוכש בהוצאות רבות ובזמן יקר.


[1] חוק הירושה, התשכ"ה – 1965.

[2] בפסק דין ע"א 6796/97 ברג יעקב ובניו (רהיטים) בע"מ נ' Berg East Imports Inc.

[3] ת"ע 008921/99, בש"א 1578/04 הוכמן דוד נ' הוכמן אריה.

[4] ת"ע (ת"א) 10936-11-11, עזבון המנוחה פלונית נ' אלמונית.

[5] תקנות המקרקעין (ניהול ורישום) התשע"ב – 2011

[6] ערעור משפחה 594/04 היועץ המשפטי לממשלה, האפוטרופוס הכללי נ' פלונית.

 
הרשמה לניוזלטר

הרשם לקבלת טיפים נוספים בתחום הנדל"ן

דברת יעקב משרד עורכי דין ונוטריון


האם ברצונך לקבל HTML

נציגות בחו"ל
branch